כיצד להשתמש בחימום באמצעות קרינה אינפרא-אדומה לצורך עיבוד זכוכית בשיטת הסילק-סקרין
אם אתם מנסים לבצע את תהליך החימום מיד לאחר העיבוד בשיטת הסילק-סקרין, כנראה ששמתם לב שזו משימה די מורכבת. יש צורך בחום מספיק כדי לאפשר את היצמדות הדיו לזכוכית ולהסיר את המתחים הפנימיים בה. אך אם תשתמשו בחום יתר, הדפסים ייהרסו והזכוכית תתעוות. זו אפוא משימה שדורשת זהירות רבה.
לכן אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדומה בעלות גלי אור קצרים. אלו הן הכלים הטובים ביותר להשגת התוצאה הרצויה.
שמירה על דיוק ההדפסים
הסוד להדפסים איכותיים קשור לאופן בו הפני השטח של הזכוכית מתחמם. אם החימום איטי מדי, הדיו יישאר במקומו. אם החימום מהיר מדי, הדיו יימזג עם הזכוכית.
קרינה אינפרא-אדומה בעלת גלי אור קצרים היא אידיאלית, מכיוון שהיא לא רק פוגעת בפני השטח, אלא חודרת לתוך הזכוכית ופוגעת ישירות בשכבת הדיו. כך ניתן להעלות את הטמפרטורה במהירות, מבלי לגרום לנזקים.
אך אי אפשר פשוט להגדיל את ההספק של המנורה. יש צורך לשלוט בהספק ובמהירות ההעברה של הזכוכית. כמובן, הספק גבוה יאפשר לעבד יותר זכוכית בזמן קצר יותר, אך יש סיכון שהקווים הדקים בהדפס ייהרסו. אני תמיד ממליץ לשנות את גובה המנורה ואת ההספק שלה, עד שהזכוכית תגיע לטמפרטורה הרצויה – אך לפני שהדיו ייהרס.
התמודדות עם מתחים וסדקים
המטרה של תהליך החימום היא להסיר את המתחים הנשארים מתהליך ההדפסה. אך יש בעיה: אם הזכוכית מתקררת באופן לא אחיד, נוצרים עוד נקודות מתח.
יש צורך בחימום אחיד של הזכוכית – ללא פערים או הפתעות. כאשר החום לא מתפשט באופן אחיד, נוצרות “נקודות קרות”. אלו הן נקודות הסיכון – ושם בדיוק הזכוכית עלולה להיסדק. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים במערך מנורות שמאפשר חימום אחיד של הזכוכית.
הקונספציות האפשריות
ניתן להשתמש במערכות אינפרא-אדומה בעלות צפיפות גבוהה כדי לקצר את זמן העיבוד. זה מהיר מאוד. אך זה יוצר לחץ גדול על מערכת החשמל ועל מאווררי הקירור. אם מערכת האוורור אינה מסוגלת לטפל בחום הנוצר, גוף המנורה עלול להישרף, והחוטים שלה עלולים להיהרס מוקדם מדי.
בסופו של דבר, זו בחירה: האם רוצים מהירות גבוהה, או שרוצים שהציוד שלנו יחזיק מעמד לאורך זמן?